פוסטר

אם לא מצליחים לראות בבקשה שלחי לנו את המייל שלך ונשלח לשם את הפוסטר

תקציר

תלמידים:ניצן דורי,תם אגמון,איתי כהן,תומר מרגלית ותומר לביא
מורה מנחה:פנינה חכמון
חטיבת גוונים , ראש העין\
מנהל/ת:שפרה סטרוצקי


הנושא:השפעת הגשם החומצי על צמח הנענע

מבוא:הנושא הנבחר הינו השפעת מי הגשם החומציים על צמח הנענע, נושא זה מתקשר בצורה

ישירה לאיכות הסביבה ולכל מושגיה בדרך הבאה: כאשר הגשם עובר דרך אוויר מזוהם,

החומרים המזהמים מתמוססים בטיפות המים, והגשם נעשה חומצי, בצורה זו

הגשם החומצי פוגע בעצים, מחמיץ את מי האגמים ואת מקווי המים המתוקים ופוגע בשרשרת

המזון בה {פוגע באיכות הסביבה}. זיהום האוויר מגיע מתחנות כוח, מתחבורה ומתעשייה שהם

טביעות רגל אקולוגית כפי שהנו יודעים.

בחרנו בנושא זה מכיוון שזהו נושא מאוד מעניין ומסקרן והעובדה שדבר זה

אינו שכיח בארץ עוד יותר סקרנה אותנו בנוגע לרמת פגיעתו באיכות הסביבה.

הגורם המשפיע שבחרנו הינו חומצת הלימון שאותו דיללנו כדי שיתאים לרמת החומציות של מי

הגשם החומציים, והגורם המושפע שבחרנו הינו צמח הנענע המושפע מהר מאוד שמייצג את כלל

הצמחים הנחשפים למי גשם חומציים.

שאלת חקר: מהי השפעת חומצת לימון על צבעו של צמח הנענע?

השערה: לפי דעתנו צמח הנענע שקיבל את מי הגשם החומציים ישנה את צבעו בעוד

שצמח הנענע שקיבל מים מהברז , צבעו לא ישתנה.

תיאור התהליך: תחילה דיללנו את חומצת הלימון שתתאים לרמת החומציות של מי הגשם

החומציים וזאת עשינו ע"י הוספת בסיס {כדי להוריד את רמת החומציות} ונייר לוקמוס{כדי

למדוד את רמת החומציות המדויקת},לאחר מכן השיטה שבאמצעותה חקרנו את שאלת החקר

הייתה תצפית, התצפית נערכה במשך 10 ימים בעין החודשים מרץ-אפריל ובה תצפתנו על 10

שתילי נענע כאשר חמישה שתילים השקנו במים מינרלים והחמישה הנותרים השקנו במים

חומציים שעשינו באמצאות הוספת חומצת לימון במידה המתאימה כדי שרמת החומציות תהיה

שווה לרמת החומציות של גשם חומצי.התצפית נערכה אצל אחד מחברי הקבוצה

שסיפק להם את התנאים הדרושים להם.

הממצאים: חמשת הצמחים שהושקו במים חומציים נבלו וצבעם השתנה לאפור בעוד ולצמחים

שהושקו במים מהברז לא קרה כלום והם אפילו התפתחו בצורה יפה מאוד.

יום 2 יום 4

יום 7 יום 10

מסקנות: מסקנתנו הינה שמי הגשם החומציים מזיקים בצורה חד משמעית לצמחים ורואים זאת

ע"י כך שהצמח משנה את צבעו לאפור מה שמעיד על נבילתו.מכך נובע שאסור לגדל צמחים ליד

מקומות תעשייתים הפולטים גזים שונים לאוויר.

סעיפי דו"ח

בעיה -מהי השפעת הגשם החומצי על צבעו של צמח הנענע?

השערה – צמח הנענע שיקבל את מי הגשם החומציים ישנה את צבעו בעוד שצמח הנענע שיקבל מים מהברז , צבעו לא ישתנה.

הכלים והחומרים שאנו צריכים כדי לבצע את הניסוי הם:·

*חמישה צמחי נענע בריאים·
* מים חומציים {מי גשם חומציים}, שיספיקו למשך עד 10 ימים·

* מי ברז שיספיקו עד ל10 ימים·

* שתי אדניות נפרדות·

*מצלמה {כדי לתעד את שלבי הניסוי והתצפית לאחר מכן}

מהלך הניסוי:

הניסוי שלנו היה על גדילתם של צמחי הנענע במשך 10 ימים כאשר לצמח אחד נתנו מי גשם חומצי ולצמח השני נתנו מי ברז, התדירות של הניסוי הייתה פעם עד פעמיים ביום .הניסוי נערך במשך 10 ימים בתווך החודשים מרץ-אפריל בביתו של אחד מחברי הקבוצה סופקו לצמחים כל התנאים הנחוצים להם.אנו ראינו בסוף הניסוי מה היתה השפעת הגשם החומצי על צמח הנענע.

את הגשם החומצי יצרנו בעזרת מים אבקת סודה וחומץ עד שהגענו לרמת החומציות של הגש החומצי.

תוצאות:

השווה בין צמחים עם גשם חומצי לבין צמחים עם מי ברז

המספרים מתארים את רמת איבוד הצבע של צמח הנענע.

מסקנות:

מתוך התצפית ניתן להסיק כי הגשם החומצי משפיע לרעה על צמחי הנענע.

הגשם החומצי גורם להתיבשותם של צמחי הנענע שגורם לאיבוד הצבע הירוק של צמחי הנענע.

המלצות לעתיד:

לסים מערכות סינון באיזורים בהם מגדלים את צמחי הנענע.

מהו גבול החומציות שניתן לגדל בה צמחי נענע כך שלא יפגעו.

אפשר להמליץ לחקור את ההשפעה על טעמו של צמח הנענע.

משימה ארבע

א. רקע מדעי-
כמות המים שצורך צמח הנענע?
250 מיליגרם-תוך כמה זמן הגשם החומצי(הגורם המשפיע) משפיע על הנענע(הגורם המושפע)?

תוך ארבעה ימים
- האם החומץ מבטל את תכונותיה האחרות של הנענע?

כן,החומץ מבטל את ריחה וטעמה של הנענע.
-מה הם תנאי הגידול האופטימלים של הנענע?
אפשר לגדל את הנענע כמעט
כל מקום, הנענע אוהבת הרבה מים, ושמש.
בטבע הצמח נמצא ליד נחלים.
http://web.macam.ac.il/~ltami/zehavi/nana29.htm-מה הוא זמן חיי הנענע?
הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. הצמח מתרבה גם באמצעות רבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%A2
מהי רמת החומציות של מי הגשם החומציים על סולם ה-ph?
1)רמת החומציות של גשם חומצי היא נעה בין דרגות החומציות 3-5.8 בסולם ה-ph,רמת החומציות של הגשם החומצי משתנה מאיזור לאיזור:בישראל דרגת החומציות של הגשם החומצי היא 5.8 בניגוד למקסיקו סיטי שם דרגת החומציות של הגשם החומצי היא 3.

-מהו זמן התגובה של השפעת החומציות הנענע (הגורם המושפע)?
2) זמן השפעת החומציות על הנענע(הגורם המושפע) הוא 4 ימים

-מה עוד המים החומציים יכולים לעשות לצמח הנענע?

3)הנזקים המתלווים משפיעים גם על בעלי החיים היבשתיים באורח חייהם ובהרגלי ההזנה שלהם. וגם לגשם חומצי יש השפעה על בריאות האנשים.

-איזה פעולה כימית מבצעים מי הגשם החומצי על צמח הנענע?

4)הגשם החומצי מכיל לא רק תחמוצות גופרית ,חנקן ופחמן חד חמצני ומחמצנים פוטו כימיים. הפעולות הללו מגבירות מאד את השפעתם המזיקה, מה שנקרא השפעה מחזקת. לאחר שנפלטו לאטמוספרה נישאים הגופרית הדו חמצנית ותחמוצות חנקן ברוח מגיבים עם מים ויוצרים נגזרות חומציות. כ חנקן דו חמצני ומים יוצרים חומצה חנקתית. חומצות אלה אחראיות להתהוות הגשם החומצי.

http://www.zinman.org.il/html/bio/acidrain.html

ב. תכנון החקר:

בעיה {שאלת חקר}- מהי השפעת הגשם החומצי על צבעו של צמח הנענע?

השערה – לפי דעתנו צמח הנענע שקיבל את מי הגשם החומציים ישנה את צבעו בעוד שצמח הנענע שקיבל מים מהברז , צבעו לא השתנה.

שיטת מחקר – שיטת המחקר שבחרנו היא ניסוי ולאחר מכן תצפית.

ניסוי : תכנון הניסוי: הכלים והחומרים שאנו צריכים כדי לבצע את הניסוי הם:
· חמישה צמחי נענע בריאים
· מים חומציים {מי גשם חומציים}, שיספיקו למשך עד 10 ימים
· מים מינרלים שיספיקו עד ל10 ימים
· שתי אדניות נפרדות
· מצלמה {כדי לתעד את שלבי הניסוי והתצפית לאחר מכן}

הגורמים הקבועים והגורמים המשתנים: הגורם הקבועה הינו צמח הנענע, והגורם המשתנה הינו הנוזל בו נשתמש כדי להשקות את הצמחים.

מדידת התוצאות: הדרך בה נמדוד את התוצאות היא בדיקה האם ההשערה אכן נכונה וצבעה של
הנענע אכן השתנה.

תצפית : התצפית שלנו תהיה על גדילתם של צמחי הנענע במשך 10 ימים כאשר לצמח אחד נתנו מי גשם חומצי ולצמח השני נתנו מי ברז, התדירות של התצפית תהיה פעם עד פעמיים ביום .
התצפית תערך במשך 10 ימים בתווך החודשים מרץ-אפריל בביתו של אחד מחברי הקבוצה יסופקו לצמחים כל התנאים הנחוצים להם.אנו נראה בסוף התצפית האם הגשם החומצי השפיעה על צבעו של צמח הנענע.

משימה שלישית

הגורם המשפיע:
-מהי רמת החומציות של מי הגשם החומציים על סולם ה-ph?
-מהו זמן התגובה של השפעת החומציות הנענע (הגורם המושפע)?
-מה עוד המים החומציים יכולים לעשות לצמח הנענע?
-איזה פעולה כימית מבצעים מי הגשם החומצי על צמח הנענע?
הגורם המושפע:
-כמות המים שצורך צמח הנענע?
-תוך כמה זמן הגשם החומצי(הגורם המשפיע) משפיע על הנענע(הגורם המושפע)?
- האם החומץ מבטל את תכונותיה האחרות של הנענע?
-מה הם תנאי הגידול האופטימלים של הנענע?
-מה הוא זמן חיי הנענע?

משימה שנייה

1.)נושא החקר שלנו הוא:

השפעתו של חומצת הלימון על הצומח

2.)בחרנו בנושא זה מכיוון ש:

-נושא זה מאד מסקרן אותנו ואנו מעוניינים להבין וללמוד עליו יותר

3.)ניסוח השאלת חקר היא:

-מהי השפעת החומצת לימון על צבעו של צמח הנענע?

4.)המשתנה התלוי (הגורם המושפע):

- צמח הנענע כאשר עליו אנו נבצע את הניסוי

המשתנה הבלתי תלוי (הגורם המשפיע):

-החומצת לימון שבעזרתה נבצע את הניסוי ונבדוק את השפעתו על הגורם המושפע( צמח הנענע)

5.) אנו מתכוונים לבצע את החקר באמצעות תצפית על ניסוי בכך ש:

ניקח שני צמחי נענע:

צמח אחד נשקה במים מינרלים במשך 10 ימים

צמח שני נשקה במים חומצת לימון ונראה את ההבדלים בצבע בין הצמחים לאחר הזמן המוקצב.

בבליוגרפיה:

http://sababa.sviva.gov.il/world/rain/rain1.asp

עבודת החקר

משימה ראשונה,

א.מה פרוש המושג "טביעת רגל אקולוגית"?

ידוע לנו שכל דבר חיי צורך את המשאבים שבסביבתו,ואדם צורך יותר מכל יצור אחר על פני כדור הארץ, האדם צורך חשמל לשימושים שונים,מים לשתיה , רחצה , השקיה ועוד...
הטבע הוא מקור השאיבה של כל המשאבים השונים,למשל עץ לבניה או נפט למכונית, אך בנוסף לזאת הטבע גם קולט את הנזק שמשאיר אחריו האדם, הזיהום והפסולת שהאדם מוציר אחריו.
המושג "טביעת רגל אקולוגית" מתאר לנו את ההשפעה של האדם על הטבע,במילים אחרות
מהי מידת ההשפעה של האדם על הטבע ,המדידה נמדדת ביחידות של שטח כאשר לכל אדם יש יחידת קרקע המספקת לו את צרכיו.

מה פרוש המושג "קיימות"?

המושג "קיימות" הינו השקפת עולם שבמרכזה ניצב כבוד האדם וחירותו וכל זאת מתוך הבנה כולנו חלק מאותו מארג חיים המזין ומקיים את כול היצורים החיים על פני כדור הארץ,"קיימות" הינה היחשפות לכל הדברים המקיימים אותנו ועלינו לכבדם.תפיסת הקיימות קיום צריכה להיות כיצד לייצר את מה שנמצא במחסור , וזה נוגע לכל תחומי החיים.

ב. קיימות הינה שיקום טביעות הרגל האקולוגיות הרבות שנוצרו במשך השנים ע"י בני אדם, כלומר שיקום המערכות האקולוגיות התומכות בהמשך כיום החיים בכדור הארץ. לפני כ -200 שנה הייתה מציאות בא מוצרי הצריכה היו במחסור בעוד שהטבע היה שופע משאבים, ולכן במשך השנים שהתחילה המהפכה התעשייתית התהפכה המציאות למצב כיום,יש יותר מוצרי צריכה ופחות משאבי טבע, ולכן הקיימות דוגלת בשיקום אותם משאבים אבודים.

ג. תחילה נציין את הבעיה,חוסר במשאבים הקיימים ים על פני כדור הארץ.
ולהלן הרעיונות שלנו לצמצום הבעיה הקיימת:
1.מחזור,ניירות,פלסטיק וזכוכיות.
2.לאנשים שזקוקים לרכב, נסיעה בתחבורה ציבורית, כמו רכבות , אוטובוסים וכו... {כדי לחסוך בנפט ולשמור על איכות הסביבה}.
3.חסכון במים.
4.שימוש בגנראטור כדי לחסוך בחשמל.
5.מחזור חתיכות עצים שלא צריך כדי לבנות ספסלים או פסלים סביבתיים לדוגמה.

קישורים:

קיימות: http://www.heschel.org.il/heshelphp/hazon.php?cat=kaiamut

טביעת רגל אקולוגית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA